<h1>הרוקח סימן רצ"ה</h1>
<h2>דף מ:</h2>
בליל עצרת מקדש פרי הגפן בחר בנו, שהחיינו בג' רגלים מן התורה וראש השנה אומר זמן מדרבנן דפסקינן בשילהי בכל מערבין הילכך אומר זמן בראש השנה ויום הכיפורים, ובירושלמי ע"פ תני אין אומר זמן אלא בג' רגלים תני כל שכתו' בו מקרא קודש צריך להזכיר בו זמן. כתיב וקראתם בעצם היום הזה מקרא קודש לא היה צריך יהיה לכם או וקראתם, אלא לומר לך בחג השבועות תהיה קריאה אחרת שאין כתובה בחג השבועות שהרי בקידוש אומרין בפסח זמן חירותנו שכתוב בו ביציאת מצרים ויפדך מבית עבדים בסוכות זמן שמחתנו שכ' בו ושמחת אך שמח אבל בחג השבועות זמן מתן תורתנו לכך נאמר וקראתם מקרא קודש יהיה לכם הוסיף קריאה. או יהיה לכם יתר לומר שיזכיר זמן מתן תורתנו שכתוב בואתחנן קודם הדברות ויקרא ואח"כ י' הדברות וכתיב בדברות ראשונות ויקרא לזקני העם וישם לפניהם לכך קורין הדברות וקראתם מקרא ויקרא אליו ה' מן ההר ויקרא ה' למשה ולכך מתחילין בו תינוקות ללמוד אב"גד וגם ויקרא אל משה בויקרא רבה בפ' צו את אהרן אמר רבי ייס' למה מתחילין לתינוקות בתו"כ ואין מתחילין בבראשית אלא שהתינוקות טהורים וקרבנות טהורים יבאו טהורים ויתעסקו בטהורים ואיתא נמי במדרש שיר השירים ד"א מה קרבנות מתכפרים אף הם מתכפרים. ואיתא נמי בפסיקתא רבתי שבע שבתות תמימות תהיינה בפסיקתא רבתי אימתי הם תמימות בזמן שאין ישוע ושכניה ביניהם פי' כשבא ראש חדש ניסן בשבת יבא פסח בשבת ויתחילו לספור ממוצאי שבת ואז הן השבתות תמימות כמששת ימי בראשית, ולסימן נקט ישוע ושכניה כ"ד משמרות היו מתחדשות בכל שבת וישוע תשיעי ושכניה עשירי בשבת ראש חדש ניסן יהויריב ראש משמרות שבת שני ידעיה שבת של פסח כל המשמרות שוות ו' שבתות עד שבת שלפני עצרת ובהן נכנסין ששה משמרות חרים שעורים מלכיה מימין הקוץ אביה, שבת למחרתו עצרת ישוע ולא יעבוד עד לאחר עצרת הרי אין ישוע ושכניה בין פסח לעצרת. ולא יהו תמימות השבתות כמו ימי בראשית כי אם למנות מג' עד ג' או מה' עד ה' יכנסו ישוע ושכניה לפני עצרת שהרי שבת שלפני ניסן יהי יהויריב ויהיו ב' שבתות לפני הפסח ויהיו ידעיה וחרים ובשבת שבתוך הפסח שעורים ויעכב אחר הפסח עד השבת לאחר הפסח ויהיו ז' שבועות עד עצרת ויכנס שכניה קודם עצרת אפילו אם ניסן ופסח בא' בשבת יהיה עצרת בב' בשבת ויכנסו ויעברו ישוע ושכניה קודם עצרת כי באחד בשבת שלפני עצרת יעבוד שכניה.
